1.פיניקס סאנס נגד ברוקלין נטס הזכיר לי פחית בירה קרה לעומת פחית בירה שחונה

ב-8 הדקות האחרונות של המשחק הנטס לפתע קמו לתחייה והתוצאה הסופית חוטאת למהות המשחק כשהסאנס הובילה בו ב-20 פלוס-מינוס משך רוב המשחק. הסאנס ניצחה את המשחק למעשה כבר ברבע הראשון. שאר המשחק היה הנטס – מה זה מיובשים – לא מסוגלים להקטין את ההפרש.

בעוד קווין דוראנט עדיין משחק את משחקו, ג'יימס הארדן איבד את רוב מה שהיה לו למרות הטריפל דאבל שלו. 12 הנקודות שקלע ב-4 מ מ-15, כולל 0 מ-6 מהטריי, מורידים מערך הטריפל דאבל, במיוחד שהוא אחד משני מרכזי הכובד של הנטס.

הארדן חייב לקלוע הרבה, הרבה יותר טוב, כדי שלנטס יהיה סיכוי כלשדהוא לאליפות, אבל עד עתה העונה הוא לא הראה שהוא מסוגל יותר למשחקים של 30 נקודות. בצורה שהנטס משחקת – כששני מרכזי הכובד הם קווין דוראנט וג'יימס הארדן – זה לא יכול להיות דוראנט בעצמו המפיק את התוצרת!

המשחק בכללו – מלבד 8 הדקות האחרונות – הזכיר לי משחק בין וותיקים, וטרנים – הנטס – לבין קבוצה צעירה, טרייה, פורחת, ורעננה.

גם בפיניקס ישנם ותיקים: כריס פול…ג'יי קראודר…'האיש שלי' ג'בל מגי. אבל הם משחקים 'צעיר'. אתה מסתכל על הסאנס והם – כולם – נעים…הם – כולם – קפיציים…הם -כולם – נראים זריזים…

בעוד שבנטס מרכז הכובד הוא קווין דוראנט וג'יימס הארדן, והם הוותיקים הגורמים לכל הקבוצה להיראות דהוייה, אצל הסאנס אין למעשה מרכז כובד. הכל נראה כמתחלק בין כולם, כשכמובן דווין בוקר וכריס פול – המשחק 'צעיר' – הם הכוכבים הנוצצים.

התוצאה הסופית חוטאת לסאנס שהובילו ב-20+- רוב המשחק. אבל היא נוטעת תקווה בנטס שאם היא משחקת כמו בדקות האחרונות – כשהכדור נע בין כולם ולא רק דוראנט והארדן – היא מסוגלת לנצח את הסאנס.

2. פרנק ווגל הוא לא הבעייה היחידה של הלייקרס

אני התפלאתי מלכתכילה כשפרנק ווגל קיבל את הג'וב של מאמן הלייקרס. פרנק ווגל תמיד היה מין מחליף של מאמן שפוטר או עזב, ותמיד זה היה במיד-אמריקה. ג'וניור קולג', ג'וניור וורסיטי, דיביזיה III כשחקן כדורסל (JUNIATA COLLEGE IN HUNTINGTON) ואז STUDENT MANAGER באוניברסיטת קנטקי. אז הוא היה עוזר מאמן בסלטיקס, בסיקסרס, ואינדיאנה פייסרס, שם הפך למאמן ראשי.

הוא לא עשה אף פעם דבר הנחשב ליוצא מגדר הרגיל. לי הוא נראה כייצור מוזר בעיר של הוליווד: פרנק נווגל מתלבש כמו מידל אמריקה, מדבר כמו מידל אמריקה, ומריח כמידל אמריקה.

לחשוב שהוא מאמן במקום שפט ריילי ופיל ג'קסון אימנו, לא מסתדר לי טוב בראש.

הוא, איך נאמר, האיש הלא נכון במקום הלא נכון, וגם כמאמן הוא אף פעם לא גילה דבר קטן אחד OUT OF THE ORDINARY. במילים אחרות, הוא לא המאמן שמסוגל להוביל את הלייקרס לגבהים רק בגלל שהוא מין רד אורבך שהשחקנים יעשו הכל למענו. הוא פשוט האיש עם המשרוקית שקובע חמישייה, קובע פלייז, וקורא טיים-אאוטס. הלייקרס צריכים אישיות הרבה יותרונערצת ומשפיעה מפרנק ווגל. היכן אתה ג'ון וודן?

הלייקרס לא נראו טוב עוד לפני החבטה של לברון ג'יימס במתיום. הלייקרס שיחקו ללא אנרגיה, ללא קומוניקציה, ללא חיבור בין השחקנים, וללא כל סימן שדברים עומדים להשתפר.

במשחק נגד הקינגס – המרתף של המערב – הלייקרס נתגלתה בכל מערומיה: זוהי בעיקרה קבוצה של ווטרנים ללא הגנה, החושבים ומאמינים שמשחק ההתקפה שלהם יכסה ויסתיר את הבלופים ההגנתיים שלהם.

זהו הקונפליקט הראשי בין ווגל המאמן וקבוצתו הלייקרס. ב-11 שנותיו כמאמן ראשי הוא הצליח – כשהצליח – כמאמן הגנה. היו לו 5 קבוצות בטופ 3 בהגנה בכל הליגה, כש-3 מהן היו בטופ הליגה בהגנה. לפתע הוא מאמן קבוצה שאנטי הגנה כתוב על מצחה.

הצלחתו האחרונה כמאמן הגנה? לא תאמינו, אבל ההצלחה האחרונה שלו הייתה אותה הלייקרס איתה הוא ניכשל עתה!

אז מה קרה פתאום? כיצד הלייקרס, קבוצת ההגנה מספר אחת בליגה הפכה להגנת חורים כמו גבינה שוויצרית?

מה שקרה הוא שכל עמודי ההגנה של ווגל אינם בלייקרס העונה. ז"א הוא לא עשה אותם מגינים טובים; הם היו מגינים טובים עוד בתיכון. עתה הוא לא מסוגל לעשות מהשחקנים שברשותו מגינים טובים. וכך KCP, קייל קוזמה, מונטרזל הראל, ואלכס קרוזו – סלעי ההגנה של הלייקרס האלופה רועים עתה בשדות זרים ופרנק ווגל עומד חסר אונים על הקו ורואה כיצד הקינגס מנצחים את קבוצתו. אנטוני דייויס – מסתבר – מצטיין כשחקן הגנה בעיקר כשהוא מוקף שחקני הגנה מעולים. בלעדיהם הוא מאבד את החשק להילחם כפי שהוא יודע.

מה שעל פרנק ווגל היה לעשות זה להפוך את עור השחקנים שברשותו ולהפכם למגינים. מעט מאד מאמני NBA הצליחו לעשות זאת, ובינתיים לא נראה שווגל אפילו מנסה.

עוד סעיף שאני מחשיב לחובת המאמן ווגל היא העובדה שהוא לא מצליח לשכנע את אנטוני דייויס לשחק סנטר. כשהוא סנטר הלייקרס הם – ברמות – קבוצה טובה יותר. מה זאת אומרת AD 'מסרב' לשחק סנטר? משלמים לו 40 מיליון והוא 'מסרב' לשחק סנטר? לאן הגענו? הייתי רוצה לראות שחקן 'מסרב' לוינץ לומברדי. או לגרג פופוביץ'. זה מה שאמרתי בתחילה: לפרנק ווגל אין את נהאישיות והיד הקשוחה לקבוע עניינים, וכך לברון ו-AD הם-הם שקובעים את התוחלת של הקבוצה.

העובדה שהלייקרס הסכימו לתת לו EXTENSION של עונה אחת בלבד בוודאי לא מוסיפה לבטחון המאמן ולאוטוריטה שלו, והשחקנים יודעים זאת בדיוק כמוך וכמוני.

3. אגדת הלייקרס – ג'יימס וורת'י – על הפסד הלייקרס לקינגס

James Worthy with another soliloquy. Hit the dagger once again. https://t.co/9qyJK28VvH pic.twitter.com/GanrMru1OQ

— Nicole Ganglani (@nicoleganglani) November 27, 2021

4. הטוויטר של ג'ה מוראנט על פציעתו

🖤🙏🏽 pic.twitter.com/d3W27UOCfQ

— Ja Morant (@JaMorant) November 27, 2021

5. לונזו בול – בן אל איי – בלייקרס היה סיפור כמעט טוב מדי מכדי להיות אמיתי. היום לונזו משתפך ומודה שכשלונו שם היה הרבה באשמתו

לונזו בול משחק כדורסל מעולה בשיקגו בולס. הוא רואיין שלשום ונשאל מדוע בלייקרס הוא לא הצליח לרומם את משחקו.

הוא דיבר שלשום עם https://uproxx.com/dimemag/lonzo-ball-interview-chicago-bulls/ ואמר:

“This is my third team in five years and every team’s been a different experience for myself,” said Ball. “Obviously, coming to L.A., I was a young kid with a lot of expectations put on me that I didn’t really live up to.

בלייקרס הייתי ילד בן 19. לא הבנתי בדיוק את גודל המעמד. היה זה יותר מדי לעכל. בניו אורלינס היה לי זמן להירגע, לשפר את משחקי, ולהתבגר

“ “Now I’m the player I am in Chicago, one of the key guys and trying to contribute every night in and night out.”

הוא היה בן 19 כשהלייקרס בחרו בו, ושם היה עליו לעבור את כל ה-GROWING PAINS, ועוד עם אבא שעמד לו על הראש. כשלברון הגיע ללייקרס ה-SCRUNITY רק גבר, ובנוסף הגעתו גם לקחה מלונזו את התפקיד שהוא חשב שהיה מיועד לו: נושא הכדור של הקבוצה. לברון הגיע ולונזו הפך לפרור לא חשוב. הוא היה אחד הפרורים שהועברו לפליקנס בדיל של AD.

עכשיו, בשיקגו בולס, הוא ממלא את כל התקוות שפעם תלו בו, אבל שלא באשמתו לא היה לו סכוי רב למלאן.

6. סופומור מספר שניים: קול אנטוני, פוינט גארד, אורלנדו מג'יק

המעורב הזה הוא כבר ארוך מדי. אז אשסתפק בלומר שישנם רק שלושה שחקנים תחת גיל 25 הקולעים לפחות 20 נק' למשחק עם 5 ריבאונדים ו-5 אסיסטים.

שמם?

1)לוקה דונצ'יץ

2) ג'ה מוראנט

3) קול אנטוני

כל השאר זה הסברים.